חקיקה
חוק יישוב סכסוכי עבודה מסדיר את דיני התיווך והבוררות ליישוב סכסוכי עבודה, שומר על עקרון אי התערבות הממשלה בכפיית הסדרים רשמיים על הצדדים לסכסוך, מעניק סמכות לממונה הראשי על יחסי העבודה להחליט על הליך תיווך בין הצדדים לסכסוך, מעמיד בפני הצדדים לסכסוך את האפשרות לפנות לבוררות רשמית שפסיקתו מחייבת ומגדיר את הזכות להכרזה על סכסוך עבודה.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה נועד להבטיח שוויון הזדמנויות לכל המועמדים לעבודה, לאסור פיטורי אישה בהריון, לאסור הפליית עובד או מועמד לעבודה מחמת מאפיינים שונים המפורטים בחוק: מין, נטייה מינית, מעמד אישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית וכו' – כל זאת, משלב הקבלה ועד לסיום העסקתו של העובד (קרדיט צילום: Photo by Campaign Creators on Unsplash)
חוק שעות עבודה ומנוחה נועד להגביל את יום העבודה ב־8 שעות ולהבטיח שעות מנוחה שבועיות (קרדיט צילום: Photo by Adeolu Eletu on Unsplash)
חוק הסכמים קיבוציים מגדיר את תכולתו, תצורותיו, עקרונותיו והיבטיו השונים של הסכם קיבוצי, מסדיר את נושא ההסכמים הקיבוציים, צווי הרחבה, וסוגיות בתחום זכות העובדים להתארגן (סעיף 33 בחוק הסכמים קיבוציים מגדיר את זכות ההתארגנות ומגן עליה כזכות חוקית)
חוק עבודת נשים נועד להסדיר את זכויות הנשים בעבודה, לרבות הריון וחופשת לידה, עבודות אסורות ומגבלות בעבודה, מגבלת שעות נוספות ועבודה בלילה, הזכות להיעדר מהעבודה (שמירת היריון, לאחר הפלה, הנקה וכו'), זכויות הוריות, זכויות בטיפולי פוריות, זכויות נשים השוהות במקלט לנשים מוכות (קרדיט תמונה: Photo by Christina @ wocintechchat.com on Unsplash)
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד נועד לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר או לכל גמול אחר בקשר לעבודה. עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעביד באותו מקום עבודה, זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך. הוראה זו תחול גם לעניין כל גמול אחר, שנותן מעביד לעובד או עבורו בקשר לעבודתו.
(קרדיט צילום: Photo by Arlington Research on Unsplash)
חוק עבודת הנוער קובע את הגיל ואת סוגי העבודות המותרות להעסקת בני נוער (קרדיט צילום: By Kobi perez davidi - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=106329407)
חוק איסור הלנת שכר
(קרדיט צילום: By Outcyber - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=56404060)
חוק דמי מחלה מתייחס לתשלומים שמעניקה המדינה לאדם החולה בגין הוצאות עקב מחלה או תאונה. במקרה זה דמי המחלה מגנים על האדם כלכלית כאשר הוא מאבד את יכולתו לעבוד עקב המחלה. החוק מסדיר, כאמור, את זכאותו של האדם לקבלת תמיכה כלכלית ואת התנאים שבהם עליו לעמוד על מנת שיהיה זכאי למתיכה זו
(קרדיט צילום: By צילום:ד"ר אבישי טייכר, CC BY 2.5, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=16208027)
חוק חופשה שנתית מחייב את המעביד להעניק לעובד 14 ימי חופשה שנתית בתשלום (קרדיט צילום: Photo by Annie Spratt on Unsplash)
פיצויי הפיטורים הם תשלום שעל המעסיק לשלם לעובד כאשר הוא מפוטר ובמקרים מסוימים גם כשהוא מתפטר (מתוך אתר "כל זכות").
(קרדיט תמונה: Photo by Luca Bravo on Unsplash)
חוק ארגון הפיקוח על העבודה נועד לפקח על קיום כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה והשר הטיל על השירות, לפקח על הבטיחות בעבודה, על הגיהות המקצועית ועל הרווחה במקומות שבהם עובדים בני אדם לצרכי עסק או משלח יד, ולמלא כל תפקיד אחר שיטיל עליו שר העבודה בשטח הבטיחות, הגיהות, הרווחה וסידורי העבודה.
חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה נוגע לתנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה, ולפיו מעסיק ימסור לעובד את פירוט תנאי העבודה וכלל המידע המפורט בחוק זה, לרבות זהות המעסיק, תאריך תחילת העבודה, תיאור עיקרי התפקיד, התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה ומועדי תשלום השכר, משך יום העבודה, סוגי תשלומים של המעסיק ושל העובד בעבור תנאים סוציאליים של העובד ועוד. מעסיק ימסור למועמד לעבודה המשתתף בהליכי מיון הודעה על התקדמות הליכי המיון לעבודה או על אי-קבלתו. כמו כן, המעסיק ימסור לעובד הודעה על כל שינוי בתנאי העבודה של העובד. (קרדיט צילום: Photo by JESHOOTS.COM on Unsplash)
חוק הבטחת הכנסה קובע את התנאים שבהם אדם, תושב ישראל, או משפחה, שאין בכוחם להבטיח לעצמם הכנסה למחיה מעבודה, יהיו זכאים לקבלת גימלה מהביטוח הלאומי – עמידה בתנאי הזכאות תאפשר הגשת תביעה להבטחת הכנסה.
(קרדיט צילום: By Rakoon - Own work, CC0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=132275116)
תכלית של חוק שכר המינימום הוא להבטיח לכל עובד מינימום של קיום אנושי בסיסי וכן הבטחת אינטרס הציבור כיוון שכחברה רוצים להיות חברה שבה אנשים משתכרים שכר שניתן להתקיים ממנו ולא ליפול נטל על הקופה הציבורית (דהאן, 2010)
(צילום: Photo by Steve Johnson on Unsplash)
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות קובע כי מעסיק המבקש לפטר עובד ייתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים, ומאידך עובד המבקש להתפטר מעבודתו ייתן למעסיקו הודעה מוקדמת להתפטרות, לרבות יום הוצאת ההודעה ויום הכניסה לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות – בהתאם להוראות חוק זה.
(קרדיט צילום: Photo by Firmbee.com on Unsplash)
חוקי עבודה
-
חוק הסכמים קיבוציים
-
חוק יישוב סכסוכי עבודה
-
חוק עבודת נשים
-
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה
-
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד
-
חוק שעות עבודה ומנוחה
-
חוק חופשה שנתית
-
חוק עבודת הנוער
-
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
-
חוק הגנת השכר
-
חוק פיצויי פיטורין
-
חוק דמי מחלה
-
חוק שכר המינימום
-
חוק ארגון הפיקוח על העבודה
-
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות
-
חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה
-
חוק גיל הפרישה
-
חוק הבטחת הכנסה
-
חוק החניכות
-
חוק עובדים זרים
-
חוק הגנה על עובדים
-
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום
-
החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה
-
חוק שירות התעסוקה
-
חוק הזכות לעבודה בישיבה
-
פקודות חוק הבטיחות בעבודה
-
חוק בית הדין לעבודה
-
חוק הגבלות על השעיה של עובד...
-
חוק להגדלת שיעור ההשתתפות...
-
חוק יסוד חופש העיסוק
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום מגדיר כללים המנחים עובדים ומעסיקים כיצד עליהם לנהוג בעת מצבי חירום, כגון הסלמה ביטחונית ומלחמה עליהם מכריז פיקוד העורף. כללים אלה נוגעים להיעדרות מהעבודה עקב המצב ומפרטים את הנסיבות שבגינן חל על המעסיק איסור לפטר את העובד בעת חירום. (קרדיט צילום: By IDF Spokesperson's Unit, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=117478772)
לחוק המלא - לחץ כאן
חוק שירות התעסוקה מגדיר את תפקידו ומשמעותו של שירות התעסוקה בישראל - תאגיד סטטוטורי הנתון לפיקוחו של שר העבודה והרווחה ולמועצת שירות התעסוקה. החוק נועד לספק מסגרת משפטית וארגונית לפעולות שירות התעסוקה ומצביע על מגוון משימות ותפקידים שעליו למלא, ובהן קידום תעסוקה, מתן סיוע במציאת עבודה והתמודדות עם אתגרי השוק התעסוקתי, לרבות הכוונה תעסוקתית, ייעוץ הנוגע לקריירה והשמה והכוונה לעבודה, כל זאת תוך הקפדה על עקרונות השוויון. (קרדיט צילום: By Oncommencelundi - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=101000707)
תפקידו של חוק החניכות לסייע לבני הנוער לרכוש מקצוע בדרך של חניכות, קרי בעבודה מעשית מודרכת, זאת בצו של שר העבודה המחייב את בעל המפעל ומסדיר את חובת החניך וחובת המעביד
חוק הגנה על עובדים מיועד להגנה על עובדים המתלוננים על שחיתות במקום עבודתם. כלשון החוק: "לא יפגע מעסיק בענייני עבודתו של עובד ולא יפטרו בשל כך שהגיש תלונה נגד מעסיקו או נגד עובד אחר של אותו מעסיק, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור." מלבד ההגנה על מתלונן קובע החוק, בין היתר, את סמכות השיפוט והתרופות, את התנאים שבהם נטל ההוכחה יוטל על הנתבע (המעסיק), את התנאים להיקף ההגנה ואת ההתיישנות. (קרדיט צילום: By Kiwiev - Own work, CC0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=36791026)
לחוק המלא - לחץ כאן
מטרתו של החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה הוא להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה, זאת באמצעות עיצום כספי שיוטל על המעסיק. החוק מפרט את אופי ההפרה וגובה הקנס בהתאמה, את ההליכים שינקוט הממונה, מפקח העבודה הבכיר שימנה השר, כנגד המעסיק, ואת זכויותיו של המעסיק להעלות את טענותיו. (קרדיט צילום: Photo by Mufid Majnun on Unsplash)
מטרתו של החוק לספק מסגרת משפטית להגנה על בריאותם ובטיחותם של העובדים במקום העבודה. החוק מכיל מגוון פקודות ותקנות שעוסקות בנושאים שונים הקשורים לבטיחות ובריאות בעבודה, ובהן יצירת מערך ניהול בטיחות, חובת תכנון העבודה בצורה המקטינה את הסיכון לבריאות ולבטיחות העובדים, חובת המעסיק לספק ולתחזק ציוד הגנה אישי לעובדים על פי הסיכונים ועוד.
החוק מתייחס להשעיה של עובד מגוף ציבורי עקב הליכים פליליים. החוק קובע את התהליכים הנוגעים להשעיה, לרבות התקופה המרבית שניתן להשעות עובד של גוף ציבורי שנמצא תחת חקירה פלילית, ההסדרים השונים הנוגעים לתקופת הביניים שבין הגשת הבקשה לבית הדין לעבודה להחלטת בין הדין וסמכות בית הדין לקבוע את שכרו של העובד בתקופה זו. החוק חל על עובדים בחברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או תאגיד סטטוטורי.
קרדיט צילום: Photo by Nick Morrison on Unsplash
מטרתו של חוק יסוד זה היא "להגן על חופש העיסוק כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" (לשון החוק). החוק מבטיח לכל אזרח את הזכות לבחור ולעסוק בכל עיסוק, לפי רצונו ובהתאם לכישוריו, במידה ואין מניעים מוצדקים מציד המדינה להגביל או להפריע בדרך כלשהי לחופש העיסוק. החוק מגן על זכותם של האזרחים לעסוק במקצוע שבחרו ולהשתכר ממנו.
קרדיט צילום: Photo by Brooke Cagle on Unsplash
על פי חוק זה מעביד יעמיד לרשות עובד במקום העבודה מושב לעבודה ולא ימנע מהעובד ישיבה במהלך העבודה, אלא אם כן הוכיח המעביד שביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה (לשון החוק)
חוק זה חוקק בשנת 1969עם הקמתו של בית הדין לעבודה, בסיכומו של עשור גדוש בשביתות פראיות ובסכסוכי עבודה שהעמיקו את משבר האמון ביחסי עבודה בישראל. מאז ועד היום משמש בית הדין לעבודה כאכסניה להתנהלות חיי העבודה של הפרט ושל הציבור ביחסי עבודה ומספק הגנה על זכויות העובדים והמעסיקים.
לחוק המלא - לחץ כאן
